18. כבד את אמונותיהם הדתיות של אחרים
סובלנות53 היא אבן פינה54 טובה שעליה אפשר לבנות יחסי אנוש. כאשר בוחנים את הטֶבח ואת הייסורים שנגרמו בגלל חוסר סובלנות דתית במשך ההיסטוריה האנושית כולה עד ימינו אלה, אפשר להבין שאי-סובלנות היא פעילות מאוד לא הישרדותית.
סובלנות דתית, אין פירושה שאדם אינו יכול לבטא את אמונותיו האישיות. פירושה הוא שהשאיפה לערער את דתו ואת אמונותיו של הזולת או לתקוף אותן, היו תמיד קיצור דרך לצרות.
מאז ימי יוון העתיקה התווכחו פילוסופים בינם לבין עצמם בדבר טבעו של אלוהים, של האדם ושל היקום. דעותיהם של בני-סמכא55 בנושא זה עולות ויורדות כמו גאות ושפל. בימינו אלה, הפילוסופיות של "מכניזם"56 ושל "מטריאליזם"57 – שקיימות מאז ימי מצרים ויוון – הן השיגעון החדש: הן מבקשות לקבוע שהכל הוא חומר ומתעלמות מכך שהסבריהן לאבולוציה, עד כמה שהם עשויים להיות יפים, עדיין אינם מוציאים מכלל אפשרות פקטורים58 נוספים שעשויים להיות בפעולה, שאולי רק משתמשים בדברים כמו אבולוציה.
אלה הן, כיום, הפילוסופיות "הרשמיות", ואפילו מלמדים אותן בבתי-הספר. יש להן קנאים משלהן אשר תוקפים את אמונותיהם ואת דתם של אחרים: התוצאה יכולה להיות חוסר סובלנות ומחלוקות.
אם כל ה"מוחות" המבריקים ביותר מאז המאה החמישית לפני הספירה או אף קודם לכן לא הצליחו מעולם להגיע להסכמה בנושא הדת או האנטי-דת, אזי זוהי זירת קרב בין בני אדם שאדם יעשה בחוכמה אם יתרחק ממנה.
מתוך ים המחלוקות הזה עלה עיקרון נבון אחד: הזכות להאמין לפי בחירתו של האדם.
"דת" ו"אמונה" אינן בהכרח מצייתות לכללי ההגיון: אך גם אי אפשר להכריז עליהן שהן לא הגיוניות. הן יכולות להיות דברים די שונים מכך.
כל עצה שאדם עשוי לתת לזולתו בנושא זה, תהיה הבטוחה ביותר כאשר היא פשוט תטען לזכותו של אדם להאמין במה שיבחר. אדם חופשי להציג את אמונותיו כדי שיתקבלו. הוא נתון בסכנה כאשר הוא מבקש לתקוף את אמונותיהם של אחרים, ונתון בסכנה הרבה יותר גדולה כאשר הוא מתקיף אחרים ומבקש לפגוע בהם בשל אמונותיהם הדתיות.
עוד משחר ההיסטוריה של המין האנושי, האדם מצא נחמה ושמחה רבה בדתו. אפילו הדוגל ב-"מכניזם" וה"מטריאליסט" של ימינו נשמעים דומים מאוד לכוהני הדת של העבר בהפיצם את ה"אני מאמין" שלהם.
אנשים חסרי אמונה הם חבורה עלובה למדי. אפשר אפילו לתת להם משהו להאמין בו. אך כאשר יש להם אמונות דתיות, כבד אותן.
הדרך אל האושר יכולה להפוך לרצופת מחלוקות כאשר אין מכבדים את אמונותיהם הדתיות של אחרים.
לפרק הקודם
53. סובלנות: נכונות להכיר בזכות קיומן של דעות, אמונות, גישות וצורות התנהגות שונות משלנו, גם אם הן אינן מקובלות עלינו.
54. אבן פינה: יסוד, בסיס; עיקר הדברים, הרעיון שעליו מושתת העניין כולו.
55. בני-סמכא: שאפשר לסמוך עליהם ועל דבריהם.
56. מכניזם: ההשקפה שלפיה החיים כולם הם רק חומר בתנועה, וניתן להסבירם במלואם באמצעות חוקי הפיסיקה. השקפה זו הוצגה על-ידי לאוקיפוס ודמוקריטוס (460 לפנה"ס עד 370 לפנה"ס) אשר ייתכן שקיבלו אותה מהמיתולוגיה המצרית. התומכים בפילוסופיה זו האמינו כי עליהם לזנוח את הדת משום שהם לא יכלו להפוך אותה למתמטיקה. הם הותקפו על-ידי קבוצות דתיות אינטרסנטיות, ובתגובה תקפו את הדתות. רוברט בויל (1691-1627), אשר פיתח את חוק בויל בפיסיקה, הפריך את ההשקפה הזו בהעלותו את השאלה באם הטבע לבדו עשוי היה לתכנן תצורות כמו תנועת חלקיקים של חומר.
57. מטריאליזם: כל אחת מן התיאוריות המטאפיסיות אשר רואות את העולם כמורכב מעצמים מוצקים כמו אבנים, גדולות מאוד או קטנות מאוד. התיאוריות מבקשות לתרץ דברים כמו המיינד באומרן שניתן להפוך אותם לדברים פיסיקליים או לתנועותיהם. מטריאליזם הוא רעיון עתיק מאוד.
58. פקטור: גורם או סיבה שיחד עם מרכיבים אחרים תורמים לתוצאה מסויימת; כל אחד מן המרכיבים התורמים לתוצאה מסויימת.
לקבלת ערכת מידע חינם
הכוללת עותק של החוברת 'הדרך אל האושר' ותקליטון שמציג את תוכנית 'הדרך אל האושר'
מלא את הפרטים ולחץ "אני מעוניין. שלחו לי ערכה חינם!"