19. השתדל שלא לעשות לאחרים מה שלא היית רוצה שהם יעשו לך
בקרב עמים רבים בארצות רבות, במשך דורות רבים, נפוצו כל מיני גרסאות של מה שמקובל לכנות "כלל הזהב"59. הכותרת של פרק זה היא הנוסח שלו אשר מתייחס למעשים מזיקים.
רק קדוש היה יכול להעביר את חייו מבלי לפגוע, ולוּ פעם אחת, באדם אחר. אך רק הפושע פוגע בזולתו ללא מחשבה שנייה.
מבלי להתחשב ברגשות "אשמה", "בושה" או "מצפון", אשר יכולים כולם להיות מספיק ממשיים ומספיק כבדים, כך גם נכונה העובדה שהנזק שאדם גורם לאחרים יכול לחזור ולפגוע בו עצמו.
ישנם מעשים מזיקים שאין מהם חזרה: אדם יכול לבצע מעשה כנגד אדם אחר שלא ניתן להתעלם ממנו או לשכוח אותו. רצח מהווה דוגמה למעשה כזה. ניתן להסיק כיצד הפרה חמורה של כמעט כל כלל בספר זה עלולה להפוך לפעולה מזיקה ובלתי הפיכה כנגד אדם אחר.
הרס חייו של אדם אחר יכול להרוס את חייך. החברה מגיבה – בתי-הכלא והמוסדות לחולי רוח מלאים עד אפס מקום באנשים שפגעו בזולתם. אך קיימים עונשים אחרים: בין אם אדם נתפס או לא, ביצוע מעשים מזיקים כלפי אחרים, ובמיוחד בהיחבא, יכול לגרום לאדם לסבול משינויים חמוּרים בגישתו כלפי אחרים וכלפי עצמו, וכולם עגומים. האושר וחדוות החיים נעלמים מחייו.
גרסה זו של "כלל הזהב" שימושית גם כמבחן. כאשר משכנעים אדם להשתמש בכלל זה, הוא מסוגל לקבל ממשות על מהו מעשה מזיק. הכלל מבהיר לו מהו נזק. השאלה הפילוסופית לגבי מעשה עוול, הוויכוח לגבי מהו "מוטעה", מקבלים מענה מיידי על בסיס אישי: האם היית רוצה שזה יקרה לך? לא? אם כך, זו חייבת להיות פעולה מזיקה, ומנקודת מבטה של החברה, פעולה מוטעית. היא יכולה לעורר את המצפון החברתי. היא יכולה, אזי, לאפשר לאדם למצוא מה הוא צריך לעשות ומה הוא לא צריך לעשות.
בתקופה שבה יש שאינם מרגישים שום מעצור מביצוע מעשים מזיקים, שוקע פוטנציאל ההישרדות של היחיד לשפל נמוך מאוד.
אם בידך לשכנע אנשים ליישם זאת, הרי שנתת להם כלל שבעזרתו יוכלו להעריך את חייהם, וגם פתחת לאחדים מהם את הדלת שתאפשר להם להצטרף מחדש אל המין האנושי.
הדרך אל האושר חסומה בפני אלה שאינם עוצרים עצמם מביצוע מעשים מזיקים.
לפרק הקודם
59. "כלל הזהב": אף שהנוצרים רואים בו כלל נוצרי והוא מופיע בברית החדשה ובתנ"ך, דיברו עליו גזעים ועמים רבים אחרים. הוא אף מופיע בלקט כתבי קונפוציוס (המאה החמישית והשישית לפנה"ס) אשר בעצמו ציטט מתוך כתבים עתיקים יותר. כלל זה נמצא גם בשבטים "פרימיטיביים". הוא מופיע בצורה כזו או אחרת בכתבים העתיקים של אפלטון, אריסטו, סוקרטס וסֶנֶקָה. במשך אלפי שנים האדם ראה בו סטנדרד של התנהגות אֶתית. עם זאת, הגרסאות הניתנות בספר זה הן נוסח מחודש, מאחר שבנוסחים קודמים הוא נחשב לאידיאליסטי מכדי לקיימו. את הגרסה הזאת אפשר לקיים.
לקבלת ערכת מידע חינם
הכוללת עותק של החוברת 'הדרך אל האושר' ותקליטון שמציג את תוכנית 'הדרך אל האושר'
מלא את הפרטים ולחץ "אני מעוניין. שלחו לי ערכה חינם!"